אז לאחר 5 חודשים עם הסוזוקי GSR 750 החלטתי לשתף אותכם בחוויות מהאופנוע החדש, שאותו רכשתי מעופר אבניר בחודש אפריל 2017.
בתחילה חששתי לאחר אכזבות קודמות (ראה כתבה על יואסנג GV650) שאולי גם ממנו אתאכזב, אבל 12.000 ק"מ ב 5 חודשים הוכיחו לי שרכיבה על אופנוע מהנה כול כך שקשה לי לסיים יום רכיבה. לדעתי זו הוכחה מוחלטת שמסוזוקי GSR 750 נהנים ובגדול.
קשה להפסיק לרכב בדיוק כמו שקשה להפסיק יום גלישה ב OFF PISTE מלא בשלג בתולי ואבקתי.
בניגוד לאופנועים הקודמים האופנוע הנ"ל גרם לי להיזכר בהנאה שהייתה לי בגיל צעיר מרכיבה וגילוי באותם ימים ביעדים חדשים שלאחר הרבה שנים הפכו חדשים ולא מוכרים שוב.
נוכחתי לגלות שנסיעה באזורי יהודה ושומרון גורמים לי לרגשות ותחושות מעורבות והבנת 2 הצדדים על אהבתם לחבל ארץ מרהיב ומיוחד זה.
אז לפוליטיקה לא אכנס, אבל לגילוי אותם כבישים שמעבר להנאה ברכיבה מספקים גם נופים מרהיבים שהופכים כול רכיבה למרגשת, מאתגרת ורצופה בחוויות.
אז לא שהסוזוקי GSR 750 מושלם, (מקווה שהוא לא שומע ונעלב :-) ) וזה אני אומר למרות שאני אוהב אותו עד מאוד, לא דמיינתי שאחזור ליהנות מרכיבה לצורך הרכיבה בלבד.
וכך מצאתי עצמי מספר לאשתי שאני יוצא לסיבובים קטנים שהסתיימו רק לאחר 500 ק"מ ולפעמיים יותר מה שלא חלמתי שיקרה בגילי.
אז כן, לחזור להיות ילד נלהב, נרגש ונסער, שניצוצות הברק חוזרות לעיניו וחיוך מלא וילדותי בכול רכיבה גורמות לו להרגיש צעיר לנצח - תחושה שתמיד רק תחביב הסקי, שהפך להיות עיסוק עם השנים, היה גורם לי. אז גם לסקי נוספה אהבה חדשה ישנה.
אז, חברים יקרים, אהבות ותשוקות הם הטעם שלנו בחיים ולהן אנחנו חייבים להישאר נאמנים כי, בלעדיהן אנו מאבדים את מה שאנחנו בעצם.
אז שלא תבינו לא נכון, אופנוע היה ותמיד יהיה כלי תחבורה מסוכן, אבל הריגוש וההנאה לפעמיים גוברים על ההיגיון הצלול ודוחפים אותנו לעבר אותם תחביבים עיסוקים שגם טומנים סכנות.
גם פה נולדו לי בעזרת סרטונים נפלאים ברשת "יוטיוב", ספרות מקצועית, קורסים ועוד תובנות חדשות וראיה שיכולה לסייע להרבה רוכבים במיוחד חדשים ולא מנוסים למזער סיכוים לתאונות ולהפוך לרוכבים טובים יותר.
כן, המשפט הישן שללמוד אפשר מכולם במיוחד בימים אלו מקבל פרספקטיבה חדשה.
מצאתי את עצמי רואה סרטונים רבים ב"יוטיוב" על רכיבת אופנועים מכול הסוגים והמינים. את הלא מקצועיים סיננתי והיתר, שהרגשתי שתורמים לשיפור והבנת עולם הרכיבה, אימצתי.
זאת בנוסף להמלצתי החמה לעבור קורסים חשובים ומועילים בחברות מקצועיות בלבד שתורמת פלאים לשיפור יכולתנו.
אז כמו שאתם מבינים מומחה גדול אני לא, אבל תשוקה לרכיבה מהנה, מלאת חוויות ובטוחה עד כמה שניתן יש והיא בוערת כפי שתשוקה צריכה לבעור.
אז הרבה בעצם לא סיפרתי על האופנוע החדש כי, כרגיל התברברתי לכול הכיוונים. להלן תחושותיי מהסוזוקי GSR 750 כרוכב די חדש ואולי דווקא ממבט חשוב זה. כניסה למשקל "הכבד" לכול מי שרכב על אופנועים קטנים עד 500 סמ"ק או 47 כ"ס היום צריכה להיות מחושבת, שקולה וזהירה. אז נכון אפשר לעלות על הונדה סופר ספורט 1000 ולהמשיך לרכב שנים רבות בשלום, אבל לא לכולנו יש מזל או יותר נכון שכל ויכולת שליטה עצמית גבוהה לא להתפתות להיכנס למצבים מסוכנים שמהם בכלים אלו לפעמים אין דרך חזרה.
לכן, לדעתי, ה GSR 750 של סוזוקי הוא הבחירה הנכונה והראויה להערכה לעליית מדרגה לכיוון המשקל "הכבד". כניסה נכונה למשקל "בינוני" עם אופנוע יותר סלחני ופחות קיצוני בתגובותיו ייתן להרבה רוכבים חווית רכיבה מהנה ומרגשת ובו בזמן לא יצליף בהם בצורה חמורה מדי.
יתרונות:
אופנוע שמציע יחסית הרבה לסכום השקעה לא רב.
אופנוע עם כוח ליניארי חזק אבל לא מפתיע ללא אזהרה.
אופנוע המצויד במערכות ABS שלדעתי חשובות בנהיגה אבל הכרחיות ברכיבה על אופנוע.
אופנוע שגם לאחר רכיבה ארוכה ומעייפת לא בהכרח יגרום לך לרצות להפסיק.
אופנוע עם צריכת דלק סבירה וקיבולת מיכל מכובדת של 17 ליטר.
חסרונות:
אופנוע כבד במקצת
מושב יחסית גבוה לטעמי ואולי אני קצת נמוך :-(
אומנם "נייקד" אבל מיגון רוח קדמי היה יכול להיות במקום.
שלכם
עמי אלמוג